ריהוט עתיק הוא תחום הדורש ידע ודיוק. נהוג שלא לקנות סטים עמוסי פריטים של ריהוט עתיק, אלא ל"קושש" פריטים באופן אקלקטי, לכדי אמירה עיצובית הרמונית.
ריהוט עתיק מנהל דיאלוג עם מספר תקופות הסטוריות, המאופיינות כל אחת באלמנטים כאלו ואחרים.
כנראה שמקור הרצון לרהט את הבית בריהוט עתיק, נובע מהתרפקות נוסטאלגית, על תרבות שנעלמה.
כיום, הסיבה לדעתי נעוצה ברצון להכניס רהיטים בעלי אופי לתוך עיצובים קרים , מודרניים ומינימליסטים. ריהוט עתיק מצוי באופן מרומז בחללים בהם שולטת שפה עיצובית אחרת , וכאילו מעידים על אופיים האמיתי של דיירי הבית.
מעצבי רהיטים טוענים כי ריהוט עתיק משדר אווירה של בטחון ורומנטיקה. לעיתים ריהוט עתיק קשור למדינות המוצא של אנשים. הם מבקשים ליצור רפרנטים לעולם ממנו באו, ובאמת ניתן לראות כיום בתים מודרניים המתהדרים בסלון בסגנון עתיק המאפיין מדינה כזו או אחרת.
ריהוט עתיק אינו מתייחס רק לפנים הבית , אלא גם לגינות, ומרפסות. אנשים אוהבים לרכוש כלי עבודה עתיקים, שולחנות עץ וריהוט מתכת.
כלי עבודה עתיקים מתקבלים נהדר בריהוט גן, ומשדרים כמיהה לקשר חזק עם אדמה וטבע. ריהוט גן עתיק ממתכת, הכולל כסאות וספסלים, מדבר על חצרות אירופה האריסטוקראטית.
לאור כל אלו, מוצאים המעצבים יופי והדר בסגנונות של פעם. הגעגועים הם לריהוט בעל קווים ברורים, פשוט ויחד עם זאת אלגנטי ומתחכם, טוב ומוכר.
כאשר מחליטים לרכוש ריהוט עתיק, יש בכך עוצמה רבה, בעוד שריהוט מודרני ועכשווי ומודרני יכול לבלבל ולהביא לשילובי רהיטים בעיתיים לעין.